And so the journey begins
Many years ago, there was a girl who loved making her own clothes.
She didn't have a sewing machine, so she cut and tied and did some hand sewing. She made herself shirts, skirts, tank tops, dresses, and more...
Growing up, she continued to make her clothes at school. She would take fabric from the art room and make clothes for herself, for parties on Friday nights, and she had a lot of fun doing so.
Clothing was her way of communicating with the world. She was not interested in fashion or style.
She loved fabrics and she was practical.
She wanted to feel comfortable in her clothes and had a talent for creating special items that combined unique fabrics or dabs of special colors.
For some unknown reason, the clothes in the stores did not fit her. She didn't like buying new clothes. Sometimes she could be convinced, but in the end, she would return the garment to the store.
The experience in big stores was unpleasant for her. Something felt wrong in these stores, even though she didn't know why at the time.
Over time she understood a little more about the textile industry. She learned about the process and realized how important that is, who is behind a garment and how it was made. At the age of 17 she opened a second-hand vintage store in her grandmother's house, in the small town where she grew up.
After a few years she realized that, as much as she liked to recycle and as much as she loved vintage clothes, she could no longer create clothing from the synthetic fabrics in the vintage clothes she found.
She started traveling the world and on her first trip to the East, being attracted to old clothes, she found some very special items in Thailand.
After her trip to the East, while she was still selling vintage clothes, she flew to America, to a good friend who had opened a small bakery in Miami and suggested that she come and help him, as a volunteer.
She started baking organic sourdough bread and taking care of chickens, ducks, and small goats that she fed from bottles. This way of living connected her even more to a way of life she thought would be appealing to her. During her stay in Miami, a world of simplicity and connection opened up for her.
They baked in two pizza ovens with other volunteers. The bakery that started in a garage, in a house in the suburbs of Miami, grew very quickly, and that's when she decided it was time for her to continue on her own journey.
When she returned, she brought with her another 50 stunning vintage dresses and a sewing machine that she had received as a gift from Zeke.
Timna refused to return to Israel and decided that she wanted to get more tools for sewing and creating the clothes she dreamed of.
She took a clothes styling course and continued to India to produce her first collection of natural fabrics!
To be continued...
גלגולו של מסע- ההתחלה.
לפני שנים רבות גדלה ילדה שאהבה ליצור לעצמה בגדים, בפשטות.
לא הייתה לה מכונת תפירה אז היא גזרה וקשרה וקצת תפרה ביד.
ייצרה לעצמה חולצות מעטפה, חצאיות, גופיות, שמלות ועוד...
משגדלה המשיכה ליצור בשיעורים בבית הספר, הייתה לוקחת בד מחדר האומנות ומכינה לעצמה בגדים למסיבות בימי שיש ונהנתה מאוד.
לבוש היה השפה שלה עם העולם, לא עניין אותה אופנה או סטיילניג.
היא אהבה בדים, והייתה מאוד פרקטית.
עניין אותה להרגיש בנוח עם בגדיה, תמיד בפשטות... עם אהבה לפריטים מיוחדים שמשלבים רקמות מיוחדות, או נגיעות של צבעים מיוחדים.
מסיבה לא ברורה הבגדים שהיו שם בחוץ בחנויות לא התאימו לה. היא לא אהבה לקנות בגדים חדשים. לפעמים הייתה משתכנעת ובסוף מחזירה את הבגד לחנות.
החוויה בחנויות הגדולות הייתה חוויה לא נעימה עבורה , משהו הרגיש לה לא נכון למרות שלא ידעה אז להצביע למה.
במשך הזמן היא הבינה קצת יותר על תעשיית הטקסטיל. והבינה שחשוב לה מי עומד מאחורי הבגד. ובגיל 17 כבר פתחה חנות יד שנייה ווינטג בבית של סבתא בעיר הקטנה בה גדלה.
לאחר כמה שנים בהם הבינה שכמה שהיא אוהבת למחזר ואוהבת את בגדי הווינטאג היא לא מסוגלת יותר ללבוד בגדים מבדים סינטטים שלרוב מזוהים עם בגדי הווינטאג שמצאה.
היא התחילה לטייל בעולם ובמסעה הראשון למזרח כשהיא עדין מאוד נמשכת לבגדים של פעם, מצאה בסיבובה בתאילנד פריטים מיוחדים מאוד.
אחרי המסע למזרח כשהיא עדין מוכרת בגדי ווינטאג, היא טסה לארהב לחבר טוב שפתח מאפיה קטנה במיאמי והציע שתבוא לעזור לו בהתנדבות.
היא התחילה לאפות לחם מחמצת אורגני, לגדל תרנגולות, ברווזים ועיזים קטנות שהאכילה מבקבוקים. התקופה הזאת חיברה את תמנע עוד יותר לדרך חיים שהיא לא ידעה שהיא אפילו חולמת לחיות... נפתח עבורה עולם של חיים פשוטים, אפשר לומר כפריים שהם ייצרו לעצמם בוילה במיאמי.
הם אפו בשני תנורי פיצה עם עוד מתנדבים, המאפיה שהתחילה בגראג' בבית בפרוורי מיאמי גדלה מאוד מהר ותמנע החליטה להמשיך בדרכה.
לא לפני שהביאה איתה משם עוד 50 שמלות ווינטאג מהממות ומכונת תפירה שקיבלה מתנה מזק.
תמנע חזרה לארץ והחליטה שהיא רוצה לקבל עוד כלים לתפירה ולהוצאת גזרות לבגדים שחלמה לעשות.
היא לקחה קורס תדמיתנות של משרד העבודה.
ומשם להודו לייצר את הקולקציה הראשונה שלה מבדים טבעיים!
המשך יבוא...